יש פה כמה דברים שצריכים לקרות כדי שמשהו ישתנה, ואף אחד מהם לא קשור לתגובה הולמת אלא לאיך שאנחנו לוקחים את המצב – אם אנחנו מפחדים ולא יוצאים מהבית אז הטרור ניצח. כך תמשיכו להיות חופשיים – גם כשנראה שהכל מסביב מתמוטט
״האויב הוא פחד. אנחנו חושבים שהוא שנאה, אבל הוא פחד״, אמר גנדי. בשבוע שעבר, כבר בשעות הבוקר המוקדמות היו בטלפון שלי לפחות 15 הודעות מקבוצת הווטסאפ של הורי הגן. היה שם דיון פורה ומוזר בעיניי, על כך שיש סייעת ערביה בגן. היו אמהות שאמרו שהן הולכות להוציא את הילדים שלהם מהגן – גם אחרי שהתברר שהסייעת היא סייעת רפואית שהגיעה להחליף אחות קבועה שנמצאת בדרך כלל עם אחד הילדים. אני לא מכירה את האמהות, זה גן חדש. אבל אלה נשים, למיטב ידיעתי, נורמטיביות שחיות בשכונה שלא חסר בה כלום, כביכול.
אז מסתבר שבכל זאת משהו כן חסר – שיקול דעת בסיסי. צריך לאבד את הדעת כדי לחשוב שמישהי שלמדה להציל חיים תחליט פתאום לפגוע בילד רק בגלל שהיא ערביה והוא יהודי, חשבתי לעצמי. הפחד מעביר אנשים על דעתם ואני החלטתי שאני חייבת לכתוב כמה מילים.
פחד הוא כוח או אנרגיה מאוד בסיסית וחשובה בטבע. הפחד מניע אותנו לפעול בעיקר במצבי מילוי צורך הישרדותי. אבל לא רק. אנחנו זקוקים לפחד כדי לשרוד ובכלל כדי להיות מאוזנים בתהליך היצירה המוצלח בעולם. כאשר הפחד יותר מידי נוכח אצלנו בראש זה הופך לחרדה. הפחד מהפחד. זה יכול להתבטא בשיתוק או בבזבוז אנרגיה בצורה מוגזמת על ידי ניסיון בריחה ממשהו, ומה שקורה לנו בשבועות האחרונים במדינה זה פשוט נפילה אל תוך אשליית הפחד החרדתי. ניצחון הטרור? תמיד בפיגועים אומרים שהיו כך וכך נפגעים בנפש ועוד איקס נפגעי חרדה. אז עכשיו לצערנו יש נפגעים בנפש וגם יותר מתמיד המון נפגעי חרדה. מדינה בחרדה.
יש פה כמה דברים שצריכים לקרות כדי שמשהו ישתנה, ואף אחד מהם, לדעתי, לא קשור ליד קשה או לתגובה הולמת, כי התנגדות מביאה רק התנגדות, כמו שפחד מביא עוד פחד. בלי להכנס לפוליטיקה, כי זה לא העניין, עובדתית גדל פה כבר דור שלישי של חרדים. הזכרתי קודם שעל מנת ליצור מציאות בצורה אפקטיבית אנחנו זקוקים גם לאהבה. אז פה, במדינה דמוקרטית והכי כייפית בעולם לדעתי, פה אנחנו חייבים לייצר אלטרנטיבה. למען האימהות בגן הילדים ולמען חיים טובים יותר בארץ שלנו בואו נתגבר על הפחד.
הנה 7 דרכים שיכולות לעזור לנו:
1. אפשר כן לענות למחשבות מפחידות בראש. תגידו לעצמכם ״זה לא נכון״ , ״זה לא הגיוני״ , ״אני יכול להתגבר על התחושה הזו״.
2. עסקו לפחות בפעילות מרגיעה אחת ביום שתאזן את המתח, כמו קריאת ספר, מדיטציה, מסאז’ או הקשבה למוסיקה.
3. שמרו על מצב פיזי מאוזן על ידי כך שתאכלו אוכל בריא ותעסקו בספורט.
גוף חזק מחזק אותנו גם ברמה המחשבתית והרגשית.
4. עסקו בנתינה לזולת איפה שאתם יכולים, שירות הוא התדר הגבוה ביותר בטבע שיכול לאזן גם מקומות נמוכים של מתחים וחרדות.
5. המשיכו בשגרת חייכם, אין שום סיבה לא לעשות כך (פרט לאשליית החרדה).
6. התחברו לכוח עליון והאמינו. אמונה היא עוצמה אותנטית אדירה. בדרך שלכם, ובאיך שאתם יכולים לפרש את המשמעות של הגנה עליונה התפללו וצרו קשר עם האני העליון שלכם.
7. אל תראו חדשות או תדברו על המצב כל היום. אם אתם זקוקים לכך התעדכנו מידי פעם, אך אל תתחברו לטלוויזיה או לתקשורת, לחדשות יש נטיה טבעית להיות דרמטיות, ודרמה מזיקה לבריאות.
האחריות שלנו היא לאהוב, ובטח לא להיכנע לפחד. גם את החשיכה הכי גדולה נר קטן יכול להאיר, אבל אנחנו פה כדי להדליק אותו. אם אתם רוצים שלום, זו לא סיסמה ריקה שהוא מתחיל בכם. זה רגע האמת שבו אנחנו צריכים לא לתת לפחד לנהל אותנו, וזה לא רק עניין של ׳שגרה׳, זה עניין של אמונה. זה לא הגיוני לחשוב שאם לא תצאו מהבית תמנעו מפגיעה. זו אשליה, זו חרדה. זה לא הגיוני לחשוב שסייעת רפואית תדקור ילד או שדווקא הערבי שמביא לכם את המשלוח מהסופר יחליט עכשיו להפוך לשהיד. גם זו אשליה. אשליה שהאויב יהיה שמח שתפלו אליה. האויב החיצוני, המחבלים והמרצחים, אבל גם האויב הפנימי, הפחד. ועליו יש לנו כלים להתגבר.
בואו לא נכנע לאויב הזה, תבינו, לחרדה אין סוף כמו שאין סוף לאהבה. באיזה עולם אתם רוצים לחיות ? כי אתם אלה שיוצרים אותו. עכשיו. ממש כרגע. באיך שאתם חושבים, מגיבים או לא מגיבים אצלכם בראש ואל מול העולם לקריאת המילים האלה. תהיו בני אדם.
