מצב נגישות / ניווט באמצעות מקלדת דלג לתוכן תפריט ניווט נגיש פאנל נגישות איפוס נגישות מפת אתר הצהרת נגישות

זהירות, יזיזות: איך להימנע ממערכות יחסים לא מחייבות?

הבלוג של דלית אליהו | מאמנת לחיים

יכול לעניין אתכם גם

חשבו מסלול מחדש

חשבו מסלול מחדש

לפי הפסיכולוגיה הרוחנית, כולנו נשמות שעוברות חוויה אנושית ורק אנחנו אלה שמחליטים מה לעשות עם

הן פוגעות בערך העצמי שלנו ולא מקדמות אותנו לשום מקום – אילו מערכות יחסים יכולות להזיק לנו ואיך אפשר לתקן?

מערכות יחסים רומנטיות נחשבות, מבחינה פסיכולוגית, כמערכות היחסים הכי מאתגרות בטבע. אך מצד שני, אלה גם מערכות היחסים עם הכי הרבה פוטנציאל למימוש אהבה. הכמיהה המובנית להרגיש אהובים קיימת אצל כולנו, וכל אחד מאתנו יכול למקם עצמו ביחס לאיך שהוא בוחר לממש את הזכות הזו. יכול להיות שאתם בורחים ממחויבות או נשארים במקום שבו לא טוב לכם מתוך פחד. אבל גם יש סיכוי שאתם מתמודדים עם האתגרים ומצליחים לחוות יותר ויותר אהבה בתוך קשר קיים. ברם, הסיכוי הזה קטן. מחקרים מראים כי הקבוצה האחרונה היא הכי קטנה באוכלוסיה ולא חסרות סיבות לכך – על אף שמדובר בקבוצה הבריאה ביותר, נפשית, לחיות בה. רוב ההסכמים שאנחנו עורכים בתוך מערכות יחסים נעשים לא במודע, ופעמים רבות הם יכולים לקבע דפוס פסיכולוגי מזיק. חשוב להבין ממה בדיוק להתרחק ואיך לבחור אחרת. קבלו 5 סימני אזהרה לאהבה לא בריאה.

1. הזהרו ממערכות יחסים לא מחייבות 

מה שנהוג לכנות “יזיזות”. זוכרים את הכמיהה המובנית לאהבה? יש אותה לכולנו, לגדול הדון ז’ואנים ולגם לאחרונת החנוניות בכיתה. כאשר אנחנו מסכימים לקבל רק חלק מהמכלול, ז”א אהבה לא עקבית או חסרת אלמנט שחשוב לנו, אנחנו שולחים לעצמנו מסר שאנחנו “לא מספיק” וזה המסר הכי הרסני לדימוי העצמי.הדימוי העצמי שלנו הוא האלמנט הפסיכולוגי החשוב ביותר, וכלל כשהוא חזק  אנחנו חזקים ולהפך. ושלא תחשבו שרק הנשים על המוקד. המסר שאתם, הגברים, שולחים לאגו שלהם הוא אולי הוא “כל הכבוד גבר”, אבל לאורך זמן אתם תפנימו את התפיסה כי אין בכם דבר מלבד נותן שירותי מין, כי הרי זו המציאות שלכם ופעולות חזקות יותר ממילים. ושוב, יש סכנה שהמסר הפסיכולוגי המשמעותי יותר שנשאר איתכם הוא שאתם לא ראויים לאהבה או שאתם לא באמת “שווים”.

2. הקשיבו למשוב

משוב או פידבק מגיע אלינו בשלל דרכים. רבים חושבים כי “זה רק מה שאחרים אומרים לנו”, אבל זה לא נכון. משוב מגיע הרבה פעמים ביום גם מעצמנו, או יותר נכון מהגוף שלנו. “מתכווצת לי הבטן” הוא לא רק ביטוי, הוא משקף משהו חשוב שאנחנו מנסים להגיד לעצמנו. ואם אלה תחושות פיסיולוגיות או אינטואיטיביות, כמו מחנק בגרון, תחושות סטרס וכו’, שאנחנו חווים ליד אנשים מסויימים, יש לכך סיבה. הרבה פעמים אנו נוטים להתעלם מהמשוב ולהקשיב לשכל. פה חשוב להבין, השכל עובד בשירות האגו, האגו עסוק בדברים כמו כוח ותהילה, ערכים שאנחנו לא רוצים לחזק מתוך מערכת יחסים אינטימית, הרי רצינו אהבה לא? אז אם השכל אומר “תשארו” והבטן אומרת “לא נעים לי” תמיד תקשיבו לבטן. הראש אומר כן, אבל הגוף אומר לא. תקשיבו לתחושות הפנימיות שלכם.

3. הבחינו בין אהבה לבין תלות

מערכת יחסים שיש בה אהבה, באופן טבעי תפקידה להוציא מאיתנו את הגרסה הכי טובה של עצמנו. לא יתכן שאנחנו בתוך מערכת יחסים שטובה לנו אבל אנחנו הולכים ונחלשים, או מרגישים פחות ופחות טוב לגבי עצמנו. “אני פשוט אוהב/ת אותו/ה” אתם אומרים, אבל לפעמים הטקסט האמיתי שחבוי במשפט הזה הוא “אני מפחדת שלא אסתדר בלעדיו” או “היא הכי טוב שאני אמצא אי פעם”. שימו לב שפחד לא משקר, אך כן משכר אתכם.

4. היו נאמנים לעצמכם 

נאמנות במערכות יחסים היא קודם כל לעצמנו. זה לא אפשרי להיות נאמן לאחר אם אני לא קודם כל נאמן לעצמי. נאמנות לעצמי זה לערכים שלי, למה שחשוב לי ולצרכים שלי. אם אנחנו “מזייפים” לאורך זמן, אולי מתוך כעס על עצמנו, נרגיש צורך לבגוד בבן הזוג, אבל המקור הוא תמיד חוסר נאמנות לעצמנו בבחירה הראשונית או בהתעלמות ממה שבאמת היה חשוב לנו במהלך הדרך. ואם מדובר בפגיעה משמעותית בערך העצמי, משהו שנמשך זמן רב, צריך לתקן איפה שאנחנו קילקלנו ואף להשתמש בכלים כמו כתיבה, פירוש חלומות או מדיטציה. 

5. היזהרו מהסכמים סמויים מחלישים

למה בכלל שנעשה הסכם מחליש? ובכן, הסיבה היא שלכל אחד מאתנו ישנם צדדים חלשים, כמו התמכרויות או חוסר התמודדויות מסויימות. למשל, מישהי שפגשה בן זוג לא אחראי עם כספים אבל היא, לעומת זאת, מכורה לאוכל. בלי להיות מודעת היא מסכימה שהוא יבזבז כספים בח

וסר אחריות והוא מעלים עין מהשמנת היתר שלה. יש אפילו הסכמים לא מודעים, שמבוססים על כך שאחד מבני הזוג או שניהם לא יהיו בריאים, וכך מערכת היחסים משמרת את ה”ביחד” על חשבון הבריאות. ערכו הסכמים מודעים ומחזקים. היו כנים עם עצמכם ופעלו לטובתם, כך תבנו מציאות מיטיבה בכל הרמות עבורכם ועבור בן/בת הזוג שלכם. 

אז מהו הסכם בריא? לדוגמה, שנעזור אחד לשני לבטא את עצמנו בתוך תקשורת בריאה, וזה כולל להגיד את “האמת המיקרוסקופית” – איך אני מרגיש בדיוק עכשיו. כשאחד מרגיש שקשה לו, השני עוזר לו – בין אם זה בנתינת מרחב, ובין אם בהתקרבות אליו דווקא ברגע הקושי. זה ברור שרגעים מאתגרים כאלה יגיעו, הרעיון הוא להסכים לעזור, ולהגדיר איזה סוג של עזרה נדרשת מראש בהסכם.

לסיכום, הכי חשוב לזכור כי מערכות יחסים יכולות להזיק לדימוי העצמי שלנו. הנוף בצד השני של ההר תמיד נראה רק אחרי שמטפסים עליו. אז מי שמוכן להזיע בעליה ולהוציא עצמו ממערכת יחסים לא טובה, או לשנות מערכת יחסים קיימת, יזכה לנוף שונה ב-180 מעלות מזה שהיה לנו כשהיינו למרגלות ההר ובעצם בצילו. דימוי עצמי, בשונה מבטחון עצמי, הוא הגורם הפסיכולוגי המשמעותי ביותר עבורנו, אז חייבים ללמוד איך לחזק אותו, ולהזהר לא לירות לעצמנו ברגל – או בלב.

דברו אלינו אנחנו מקשיבים