מצב נגישות / ניווט באמצעות מקלדת דלג לתוכן תפריט ניווט נגיש פאנל נגישות איפוס נגישות מפת אתר הצהרת נגישות

מערכת יחסים עם הדבר הזה שהולך איתי גם לשרותים לפעמים

הבלוג של דלית אליהו | מאמנת לחיים

יכול לעניין אתכם גם

בלוג - מאסטרי

עוצמה אותנטית

עוצמה אותנטית, היא מקור בלתי נדלה ליצירתיות, להתפתחות ולצמיחה. זו אנרגיה שזורמת כל הזמן ביקום

שגרה זה לא רע

שגרה זה לא רע

איך יוצרים לעצמנו את השגרה שהכי מתאימה לנו או לילדים שלנו? ממה אנחנו חייבים להשתחרר?

שלום עם עצמי

שלום עם עצמי

אם יש משהו שתמיד רציתי בשבילי זה להיות בשלום עם עצמי. אבל מה שהבנתי מהר

הכל יחסים…

אני חושבת לכתוב על היחסים שלי איתו כבר זמן מה. ופתאום הבוקר במדיטציה נזכרתי שחלמתי עליו בלילה. ובחלום עצמו ידעתי שזו לא הפעם הראשונה שאני חולמת עליו, ובאותו הקשר. איבדתי אותו, ודאגתי איך החיים שלי יהיו עכשיו שהוא נעלם… כמה שמחתי לקום בבוקר ולגלות שזה היה רק חלום ושהוא פה לידי כמו רוב הזמן, הנייד שלי.

כשהחלטנו להקדיש את הכנס השנה למערכות יחסים, היה לי חשוב לציין שמערכת יחסים היא עם כל דבר בעל ערך בחיים שלנו, כל רעיון, או תחום, וכמובן אנשים אחרים, אוכל, גוף וכסף, כל דבר הוא מערכת יחסים שלמה מורכבת ומסועפת. ואז משאת (המנהלת הנהדרת של מאסטרי) אמרה לי ו”מה עם מערכת היחסים עם הפלאפון?” ממממ חשבתי לעצמי, היא צודקת, זו מערכת יחסים מאוד רלוונטית. אבל לא עלה לי כלום, אז חיכיתי.

כמו בהריון חיכיתי בסבלנות שהרעיון יקלט בתודעה, והבוקר היו לי “צירים” במדיטציה, והנה אנחנו בלידה. אז נחזור לחלום שלי. הבנתי שהמכשיר לא איתי יותר, והתחלתי לחשוב מה יש בו שיקר לי מאוד, עלו לי תמונות מסויימות שצילמתי ברגע קסום והאם הן מגובות או ששלחתי אותם בווטסאפ וכך לא יעלמו לעולם…בחלום הרגשתי עצב רב על כך שאיבדתי אותו. ואז לפתע ראיתי אותו, מכשיר עטוף במגן ורוד כמו שלי, וכשהפכתי אותו הוא היה אנדרואיד. אנדרואיד ??? זה יצור מאוד זר, הוא רק נראה כמו האייפון שלי מבחוץ שהוא עטוף אבל אני מרגישה שאני לא מכירה אותו בכלל, זה היה מאכזב. חשבתי על הבעלים של המכשיר התאום לא תואם הורוד והשארתי אותו שם כדי שאולי הוא יחזור ויקבל אותו חזרה. חשבתי שלעולם לא אקח ממנו את המכשיר שלו, שזה כל כך אכזרי לעשות דבר כזה, וחזרתי להיות עצובה בשבילי על האובדן.

עד כאן החלום, ומה הוא משקף לי?עד כמה אנחנו קשורים למכשירים שלנו ומה הם מסמלים לנו? עד כמה אני שולטת בקשר עם המכשיר? האם אני מסוגלת להניח לו להיות שקט ולכמה זמן?כל זה מעלה בי הרהורים עמוקים על תיאוריה בסיסית אחת בטבע שהיא אולי האמא של כל מערכות היחסים, תיאוריית ההתקשרות או ההיקשרות (attachment theory).

התיאוריה מתמקדת בסגנון של היחיד ובדרך שבה הוא מתייחס ל”אחרים משמעותיים”, כמו גם לאמונותיו של היחיד ביחס לעצמי שלו וביחס לעולם, המקור אולי לכל יחס שאנחנו מאפשרים לעצמנו לתת ומשהו חיצוני, ובראשו בני אדם, והראשונה בהם אמא. בטרילוגיה הקלסית שלו התקשרות ואובדן (Attachment and Loss) מעלה בולבי (Bowlby) את השאלה: מדוע לקשר הרגשי הראשון עם המטפל העיקרי בינקות והילדוּת יש השפעה כה משמעותית על התפתחות האישיות? בולבי הסיק כי תחושת הביטחון הבסיסית של האדם, ההערכה העצמית שלו והרווחה הנפשית שלו מושתתות על איכותן של מערכות היחסים החברתיות עם הדמויות המטפלות. מעבר לכך, כאשר לילד אין מערכת יחסים המשרה ביטחון ואמון בדמות המטפלת, מהלך ההתפתחות של האישיות מופרע בדרך המובילה להפרעות רגשיות.

לשיטתו של בולבי, יצורי האנוש נולדים עם מערכת התקשרות התנהגותית אשר מניעה אותם לחפש קִרבה לדמויות משמעותיות (דמויות התקשרות) בעת צורך. לדעתו, מערכת ההתקשרות ההתנהגותית מכוונת להשגה של ביטחון והגנה כאשר קיים סיכון ממשי או כאשר צפוי איום על תחושת הביטחון של האדם. בולבי ראה בחיפוש קִרבה ובשמירה על מערכות יחסים חמות ותומכות כמצבים שיש לשאוף אליהם. יתרה מזו, הוא ראה כי נסיונות מוצלחים להשיג קִרבה ותחושה של ביטחון בהתקשרות (הציפייה כי דמויות מפתח יהיו זמינות ותומכות בעת דחק) הינם הכרחיים ליצירת מערכות יחסים קרובות לאורך כל מעגל החיים.

התיאוריה הזו מיד עלתה לי בהקשר של החלום שלי ושל הנייד, אני מכירה אותה, ומכירה אותי קצת ואני יודעת כמה זה מאתגר פעמים רבות עבורי לתת אמון באחר, וזאת בניגוד למי שאני בתור אדם בוגר. בתוכי יש ילדה קטנה שהרבה פעמים לא בטוחה שהיא אהובה, והאובדן הפוטנציאלי הזה משפיע על מערכות היחסים שלי בחיים, בעיקר האינטימיות, בהן יש הכי הרבה פוטנציאל לאהבה אבל גם לאובדן. נקודה מעניינת שבולבי הדגיש במיוחד היא ההשלכות של ההבדלים בין דפוסי התקשרות השונים של בני אדם לגבי מערכת היחסים הזוגית. התיאוריה היא שאי-הביטחון בהתקשרות בילדות קשור לרמות נמוכות של יציבות, סיפוק והסתגלות במערכות יחסים זוגיות בכלל ובנישואים בפרט. נראה כי סגנון ההתקשרות הינו מאפיין גרעיני של אישיות המבוגר, המצביע על תפיסתו לגבי העולם והעצמי. סגנון זה מדריך אותו כיצד להתמודד עם האחר, כיצד לבנות את מערכות היחסים הקרובות שלו, כיצד לווסת את דרישות המציאות וכיצד להתמודד עם דרישות אלה ועם דחק במישורים שונים.

אז מה אני למדה על היחסים עם הנייד שלי, על החלום ומה שהוא משקף לי על עצמי ולכולנו על עצמנו? בטלפון שלנו יש קודם כל קשר לעולם. יחס סימבולי שאנחנו מקבלים מדמויות שונות בחיים, באופן ישיר או עקיף. מחקרים מצביעים על כך שבזמן הביפ של ההודעה בטלפון מופרש דופמין שמרגש אותנו ממש כמו יחס של חיבה אמיתי, לכן רבים מסכימים שיומם יתמלא בצפצופים הללו גם אם הם מקבוצות ווטסאפ, שזה קשר עקיף בלבד אבל עדיין מחזק תחושת שייכות שאנחנו זקוקים לה ברמה הפסיכולוגית, ועידכונים מהפייסבוק שהם אף כלליים יותר, אבל עדיין אלה “חברים” שלנו ולכן רבים ממלאים את חייהם ביחסים הוירטואליים האלה עם הצפצופים, המסמלים ערכים כל כך יקרים לנו כמו הכרה, חיבה, ותשומת לב.מה שעוד יש בנייד, כפי שהופיע בחלום שלי, הוא סנטימנטים: זכרונות, התכתבויות, תמונות, ותכניות לעתיד. את כל החלומות, האכזבות, והנוסטלגיה ארזנו במכשיר אחד שהפך להיות שיקוף של כל אלה שנמצא איתנו כל הזמן. וכמו בכל מערכת יחסים, אפשר לנהל את מערכת היחסים עם הנייד באופן מודע. לחשוב היכן אנחנו הופכים להיות תלויים במשוב חיצוני באופן שמחליש אותנו, ולמי שלא שמע את סיימון סינק מדבר על הקשר שלנו עם הטכנולוגיה מוזמנים להקשיב לו, בדקה שלוש בערך הוא מדבר בדיוק על זה.

בואו נחשוב איפה אנחנו מאפשרים לתיאוריות לא מודעות מהילדות להשפיע לנו על מערכות היחסים המשמעותיות שלנו, ואפשר להתחיל להתאמן מול המכשיר שלנו. אנחנו משליכים עליו הרבה מהערכים שלנו, אז בואו נלמד ממערכת היחסים שלנו איתו על עצמנו, ונשתפר מול עצמנו קודם כל. אני חשבתי לדוגמא על איך המפגש שלי עם האנדרואיד ה”זר” מסמל את האתגר שבו יש קשר ביני הנקבה לבין זכר שהוא יצור שונה ממני, שאני לא יודעת איך הוא פועל, וכמה זה מעניין שהוא והמכשיר שלי (הוא ואני כמובן) אולי דומים בעטיפה (שנינו בני אדם) אבל בתוכנו יש מערכת הפעלה שונה…מה אתם יכולים ללמוד עליכם בזכות מערכת היחסים הזו? שיש בה הכל ואין בה כלום. אני למדתי שאם אני אאבד אותו, לא איבדתי שום דבר משמעותי באמת, אבל לחלקים רגשיים וילדיים בתוכי התחושה היא שאיבדתי הכל. ואני רוצה להתייחס גם אליהם, אם לא הם יופיעו לי בחלום, או יותר מזה, בחיים.

*על מנת להשלים את השורות האלה אני והנייד היינו צריכים להפרד ולהיות בחדרים שונים כדי שאוכל להיות אתכם ב 100%  

דברו אלינו אנחנו מקשיבים