עולם אחד שלם. והוא היה פה כל הזמן, פתאום שמתי לב

הבלוג של דלית אליהו | מאמנת לחיים

יכול לעניין אתכם גם

חשבו מסלול מחדש

חשבו מסלול מחדש

לפי הפסיכולוגיה הרוחנית, כולנו נשמות שעוברות חוויה אנושית ורק אנחנו אלה שמחליטים מה לעשות עם

הכ(ק)ול בראש

הכ(ק)ול בראש

אני משתפת אתכם בחוויה הכי משמעותית שחוויתי כבר 17 שנה. וכמו כל הדברים הטובים היא

לפני כמה ימים ישבתי עם מתאמנת חדשה וצעירה, בואו נקרא לה דנית לצורך הסיפור.

היא רצתה לעשות שינוי בעבודה, ביקשה יותר לתרום לחברה ולעזור ופחות לעשות דברים שהרגישו לה חסרי משמעות,עד כה סיפור מוכר.

אבל איך עוברים מתוך החיים שבתוך הסיפור הזה לחיים אחרים? כולל כמובן הגשמה מקצועית, לא רק בתור חוג.

התחלתי בזה שסיפרתי לה על העולם הרוחני שהוא הבית שלנו שממנו הגענו לפה לעולם החומר. היא אמרה שהיא יודעת שהוא קיים, אבל לא מכירה אותו, ולא מבינה איך אפשר לפעול בתוכו, קרי להרוויח כסף.

מיותר לציין שמאוד הזדהיתי. מי כמוני יכולה להבין את התסכול שמופיע כשקמים בבוקר כל יום לעשות משהו לא נכון, לא מדוייק, לא משמעותי ובעצם במובן מסויים אפילו מזיק לאנושות למרות שמכניס משכורת.

אז התסכול הזה, גם אצל המתאמנת המקסימה והצעירה שלי וגם אצלי הוביל אפילו לדיכאון, כי זה לאן שמגיע קונפליקט שממשיך לאורך זמן ולא נפתר, כי מה שלא צומח נובל ומה שלא מתמיר מחמיר.

במקרה שלי, אני בחורה עקשנית. מתי שהעקשנות שלי היא נחישות זה נפלא, אני משיגה המון דברים, אבל מתי שהיא עיקשות אני נשארת תקועה. אני נתקעתי בעולם החומר כמה שנים יותר מידי, לטעמי. כי כל רגע שבו חייתי ללא מודעות למי אני באמת, הוא רק רגע של חיים בשחור-לבן. ואני נועדתי לחיות בצבע!

אז אני יושבת עם הלקוחה שלי, ואני מציירת לה שני עיגולים. מי שמכיר אותי יכול לחייך עכשיו כי בדרך כלל איכשהוא אני מציירת משהו אפילו בלי כשרון ציור גדול. אז אני מראה לה שיש עיגול אחד שהוא כמו אי שהיא עומדת עליו עכשיו ועוד אי שהיא רוצה לשחות אליו אבל אין לה גשר.

נניח ככה:

ואני מסבירה לה שזה מאוד מפחיד לקפוץ מהאי האחד לאי השני. יש לזה אפילו שם "קפיצת אמונה" LEAP OF FAITH באנגלית ושאני אהיה פה בשבילה ונבנה גשר והגשר יהיה בין שני האיים ובשבועיים הקרובים רק נתרכז בשלב בראשון של הגשר ואז נתקדם, ובעוד שאנחנו מתקדמות על הגשר שני האיים יתקרבו זה לזה,

נניח ככה:

ובכלל הם אחד ואולי עוד כמה וכמה שנים היא תרגיש את זה שהם אחד.

אז האי האחד הוא כמובן עולם הרוח, עולם שדנית ידעה שקיים אבל לא ידעה איך מתנהלים בו והעולם השני הוא עולם החומר, עולם שמוכר לרוב בני האדם. אנחנו בפסיכולוגיה הרוחנית אומרים שאנחנו לא בני אדם עם נשמה, אלא נשמות שעוברות חוויה אנושית. אנחנו יודעים איך מתנהלים בעולם הרוחני ויש לזה קווים מנחים מאוד ברורים ומאוד פרקטיים, זה מה שאנחנו לומדים בלימודי פסיכולוגיה רוחנית.

את כל זה רציתי לכתוב לכם, והתחלתי בזה שחשבתי איפה אני אמצא ציור של שני עיגולים (סיפור אמיתי!!!) ואז פתאום הבנתי שיש לי את הציור הזה

כששרון מס, אחת הבחורות הכי מוכשרות בעולם ובעלת חברת מיתוג מובילה, העניקה לי ולמאסטרי במתנה את הלוגו לא שאלתי שאלות, אמרתי תודה ואימצתי ,וברור שהבנתי גם אז את הרעיון אבל לא חשבתי עליו בכלל שהייתי בפגישה עם דנית.

כולנו בדרך, מתעוררים כל יום מחדש לטבע האמיתי שלנו, משילים עוד שכבה של כזבים ואשמה, ומופיעים בצורה יותר מלאה בחיים שלנו. ואולי שני העיגולים ממש ביחד רק בעולם הרוח אבל אני מוכנה להשבע שיש לי רגעים שאני מרגישה שהכל שלם. עולם אחד שלם.

דברו אלינו אנחנו מקשיבים