בין שמחת פורים לתת מודע

הבלוג של דלית אליהו | מאמנת לחיים

יכול לעניין אתכם גם

פורים שמח!

הברכה הזו טומנת בחובה הרבה יותר עומק ממה שאנחנו חושבים. ראשית כל במסורת היהודית חוזר עניין השמחה כמצווה בכל החגים כמו בפסוק "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" (דברים טז, יד), ובמיוחד בפורים: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט, כב).

אני, כאדם שגדלה במשפחה חילונית, נותרתי בפורים בעיקר עם עניין התחפושות, אך עם השנים וההעמקה בעולם הרוחני אני מתבוננת בדתות ומחפשת בהן את אותו מקור אלוהי שנבעו ממנו, ובהחלט בעניין השמחה יש מקור שהוא מעיין נובע, ואולי אפילו המפתח המשמעותי ביותר לחיים של חופש, אושר, אהבה ובעצם חיבור לעצמי האותנטי שלנו.

כמומחית לפסיכולוגיה רוחנית אני יודעת שדרך הפסיכולוגיה אנחנו מתמודדים עם עניינים בלתי פתורים שעולים על פני השטח כדי לקבל ריפוי, זה חלק חשוב ועיקרי במסע החיים, ואין להתעלם ממנו. אך אם רק נעסוק במה שלא עובד לנו, מה שקשה לנו ומפריע לנו, אזי גם במקרה הטוב שבו נצליח לחוות ריפוי, חשוב שנהיה מוכנים להזרים לחלל שהריפוי הותיר – שמחה!

אז כמה מילים על ריפוי על מנת שתהיה תמונה שלמה ואז נעבור לשמוח : )

ריפוי מתרחש כאשר אנחנו מכילים אהבה על חלקים כואבים בתוכנו. לעניות דעתי, ומתוך המחקר המאוד אמפירי שאני עוברת במסלול חיי, הפסיכולוגיה הצליחה להביא למודעות של רבים מאתנו את היכולת להבין מה לא עובד לנו, אך פעמים רבות לא הצליחה לתת לנו פתרונות איך לעשות משהו אחר, שלא רק יעבוד יותר טוב, אלא גם יהפוך אותנו למאושרים!

למעשה עובדתית, היום יש הרבה יותר אנשים בדיכאון ובחרדה מאשר אי פעם, וזאת למרות שיש פתיחות גדולה להיות בטיפול פסיכולוגי, מה שלא היה לפני כמה עשרות שנים, אז מה זה מוכיח?

ראשית, אולי שחסר משהו בנוסחה, חסר החלק ש"מעלה" אותנו לאחר שההבנה הלא קלה של מה לא עובד לנו הורידה אותנו. ושנית, יש שטוענים שהדכדוך נובע ממשבר רוחני ולאו דווקא פסיכולוגי, ומשתי הסיבות אנחנו כאנושות פונים לרוח.

מי שכבר פנו לרוח הם הפסיכולוגיה הרוחנית, יחסית לאחרונה, והדתות, עוד הרבה קודם. והיום יש אפשרות לאזן בין הרוח לנפש. וזו הזדמנות אדירה שלא כדאי לפספס.

אז בפורים מבקשים מאתנו להיות שמחים, למה?

מכיוון שהיכולת שלנו לכוון את החשיבה שלנו לכיוון הטוב, היא היכולת האמתית שמקדם אתנו כרוח. מבחינה נפשית, יתכן שהשכל מתרצה והאגו מתנפח מתי שאנחנו יודעים משהו שלא ידענו לפני כן, קל וחומר משהו על ההתנהגות שלנו, אבל מה עם הלב?

יש לנו יכולת אינסופית, כן כן, אינסופית, להכיל אהבה ושמחה. אנחנו צריכים לפנות מקום בשדה האנרגטי שלנו, וזה עניין הריפוי, ואז למזוג לתוכו שמחה. ואת התהליך הזה אפשר גם לעשות על ידי החשיבה.

אותה חשיבה שהסבירה לנו מה "לא בסדר" אצלנו, בשלב השני היא חשיבה שיכולה למלא את החללים שנפתחו בשמחה. יש לכולנו את היכולים לתת את תשומת הלב שלנו לטוב, למשמח, ולמרגש. תרגיל טוב הוא להתחיל בהכרת תודה, הכרת תודה מחברת אותנו לשמחה באופן טבעי וקל. והכי שווה להתאמן בה, אני ממליצה לקחת את ההזדמנות בפורים ולקיים את המצווה, פשוט באופן שבו נכיר תודה כל יום על מה שיש, ותמיד יש המון!

במצוות המשתה, והעדליידע, מסתתרת אפילו האמירה שנשתף גם את תת המודע שלנו בחגיגת השמחה. הרי אותו תת מודע ששומר לנו את כל הזיכרונות המעיקים, הוא אותו חלל שיש בו גם הפוטנציאל לשמחה.

דברו אלינו אנחנו מקשיבים