איך יוצרים לעצמנו את השגרה שהכי מתאימה לנו או לילדים שלנו? ממה אנחנו חייבים להשתחרר? ואיך נבנה מסגרת אידיאלית מלאת תוכן והנאה?
“כמה קשה לחזור לעבודה”. עכשיו זה זמן מתאים לשנות תפיסה לגבי מסגרות והיחס שלנו אליהן, אולי הכי טוב זה גם וגם: גם לאהוב ולהבין את המשמעות של מסגרות וגם ליצור. כן ליצור, לא לשרוד.
אז בואו נתחיל מההתחלה.
הילדות, בניגוד למה שנהוג אולי להגיד לפעמים, היא תקופה די קשה. התינוק ואחר כך הילד או הילדה עוברים הישרדות. הפסיכולוגיה שלנו מאוד חכמה כך שאנחנו לא מודעים לכך, שכן אם היינו חווים את כל הקשיים הפסיכולוגיים של לשרוד את הילדות היינו מבלים אותה בהצפה תמידית. כשאנחנו ילדים אנחנו נאיביים ונוכחים בהווה, בלי הסחות דעת מהשכל המטריד אותנו בבגרות, ואנחנו קצת אולי כמו חיות המחמד שלנו – מבודדים חוויות ספציפיות ופשוט מרגישים אותן בלי להשליך על העבר או להתחרט ובלי לדאוג לגבי העתיד. אבל במקביל יש לנו גם המון התמודדויות. להבין מה מצפים מאיתנו המבוגרים – זה מתחיל בלחייך אליהם, וממשיך אל תוך גן הילדים, בו אנחנו כבר ממש זקוקים להרבה משאבים כדי למלא אחר הציפיות של האחרים ושלנו מעצמנו.
אז גן הילדים עבור רובנו זו המסגרת הראשונה בחיים שלמים בה אנחנו מייצרים מערכת יחסים מול החוויה הזו. בשלב מתקדם יותר זה לפעמים מתבטא במרד, או צייתנות יתר, ובכל מקרה חווית המסגרת והחופש בתוכה נבנית לאיטה. הרבה הורים כמובן מנסים לייצר מסגרות לילדים בהן הם יוכלו ליצור ולהתפתח ולא רק לשרוד – מסגרות כמו חוגים, או יצירה מכל סוג.
המבוגרים, לעומת הילדים, שרדו כבר. בשלב מסויים אל תוך חיינו הבוגרים אנחנו כבר נכנסים לשלב של התפתחות ששונה מאוד משלב ההשרדות, יש בו הרבה יותר הזדמנות ליצור ופחות צורך לשרוד. אבל רבים מאיתנו לא מזהים את מעבר השלב, וממשיכים באופן אוטומטי להתנהל דרך אותם דפוסים ואותן תפיסות שליוו אותנו בילדות. נניח אנשים שחושבים ש”בעולם צריך לעבוד קשה כדי להיות אהובים”, כי זה ככה ההורים שלהם התייחסו אחד לשני או אפילו אליהם. ורוב האנשים לא עוצרים לעשות עדכון לתוכנה הפנימית, לשאול האם האמונות והתפיסות שסיגלו לעצמם הם אכן אמת לאמיתה או רק משהו שהילד או הילדה תפסו בזמנו במציאות. התוצאה היא שדפוס ישן כזה יכול לפגוע בשגרה שלנו, או בהנאה שלנו ממנה.
אנחנו המבוגר האחראי
שגרה זה סוג של מסגרת. בתרבות שלנו אפילו, כמו שאמר הפסיכולוג והפילוסוף אריך פרום, “הצורך העמוק ביותר של האדם הוא הצורך להתגבר על נפרדותו, לצאת מכלא בדידותו”. אנחנו משמתמשים במסגרות כדי ליצור ומאוחר יותר להתפתח. כשאנחנו ילדים וההורים בעצם בונים עבורנו את המסגרת, כל שנותר לנו הוא ליצוק תוכן לתוכה. ואם המסגרת טובה, זאת אומרת מתאימה לנו, נוצר איזון נכון שבו אנחנו מתקדמים, אוספים עוד מידע חיוני על החיים, ובעצם בשלב כלשהו מחליטים בעצמנו לאיזו מסגרת להשתייך. זה מתחיל פחות או יותר בגיל ההתבגרות בהחלטות שאנחנו יכולים לשלוט עליהם כמו מה ללבוש ושל מי להיות חברים ואולי לאיזו מגמה להשתייך בתיכון. וזה ממשיך אל תוך בחירה, בישראל במסגרת של שירות צבאי, ובכלל אל תוך מה ללמוד ובמה לעסוק.
לדוגמה, האם להיות עצמאי או שכיר זו בחירה מאוד שונה ביחס לכמה אני צריכה להשקיע בבניית המסגרת וכמה אני אצור בתוכה. ומתוך זה אני רוצה לתת לכולנו כלל אצבע חשוב. למי שמחליט בתור אדם בוגר להתפתח ולא רק לשרוד, חשוב שיעבור את השלב של בניית מסגרת לעצמו. זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק לצפות מהאישה, המעסיק, או מי שלא יהיה שהשלכנו עליו את תפקיד “המבוגר האחראי” לבנות לנו מסגרת. ופה השינוי הגדול. מי שמבין או מבינה שעצם בניית המסגרת עצמה היא גם כן תהליך יצירתי מרוויח בגדול.
אם החלטתי לעבוד בתחום מסויים, ואני אדם שלוקח אחריות על בניית המסגרות בחיים שלי, ככל שאני אפיק ערך מהתחום שבחרתי אני אתפתח בתוכו, ואם ארגיש שיש משהו אחר שמתאים לי או קוסם לי יותר, אני אוכל בקלות יחסית להחליף מקצוע או להוסיף לי מיומנות. העולם תמיד משתנה והופך להיות יותר ויותר דינמי, זה קריטי עבור האדם לדעת לבנות לעצמו מסגרות ואז ליצור בתוכן.
3 טיפים לשגרה נכונה
אז האם שגרה טובה לנו? נראה שכן. גם למי שמגדירים את עצמם שוברי שגרה מיומנים, הרי ללא שגרה לשבור, אין משמעות להפרה שלה. ואם כבר חוזרים לשגרה זה הזמן לשדרג אותה – הנה כמה המלצות ליצירת שגרה מתאימה עבורנו ועבור הילדים שלנו:
1. אין נכון או לא נכון, יש מתאים או לא מתאים
למבוגרים מסוימים מתאים להיות שכירים או עצמאים ולילדים מסוימים מתאים חוג כזה ולא אחר. זה לא חשוב מה אמרה השכנה, או אפילו החבר הכי טוב שלכם, אתם יודעים מה טוב עבורכם. זה לא אומר שלא תהיו מאותגרים זה רק אומר שהרווח שלכם או של הילדים שלכם יגדל. לדוגמה, מי שמחליט לעבור לשגרת תזונה מסוימת שישים לב שההרגשה שהוא מקבל בעקבות הדיאטה נעימה לו יותר מהמאמץ.
2. בחרו במסגרות שאתם יכולים לעמוד בהם
נניח שאתם רוצים לשלב ספורט בשגרה, בכל מקרה זה עשוי לאתגר אז בחרו בספורט שאתם אוהבים ושלבו אותו בשעה שהיא יחסית קלה לכם.
3. היו גמישים אך ברורים עם הכוונות שלכם לעמוד במסגרת
מצד אחד צריך להיות מאוד ברורים לגבי מה אנחנו רוצים בחיים שלנו, וככל שזה נמצא ביומן יש יותר סיכוי שזה יקרה מאשר אם זה רק קיים אצלנו בראש, ומהצד השני עדיף להיות גמישים ורגישים לגבי המצב שלנו. יש ימים שבהם יש לנו יותר אנרגיה ויש פחות.
אותה ההכוונה נכונה גם לגבי בניית שגרה לילדים שלנו. שימו לב למה מתאים להם, ולאו דווקא ללחץ החברתי. בחרו להם מסגרות שמתאימות ליכולות ולשלב ההתפתחותי שלהם על מנת לייצר ניצחונות ולא קשיים גדולים מידי, והיו גמישים איתם עם יישום השגרה יחד עם עקביות ויציבות שהיא בעצם אבני הדרך של מסגרת.
ומה דעתי לגבי החזרה לשגרה? אני לא בטוחה מה זאת שגרה עבורי. אני תמיד עובדת ותמיד בחופש. כן, וודאי שחודש ספטמבר שונה מאוגוסט, ושבוע העבודה שונה מסוף השבוע, אבל לי זה לא משנה הרבה, בכל מסגרת יש לי משהו שאני אוהבת לעשות, שאם לא כן, אני אבנה מסגרת חדשה.
